לגעת בא-ל

לאורך המקרא ,הנביאים והכתובים מתוארים המפגשים של הקב"ה עם האדם במראות ובצלילים אך לא ידוע לי על מגע פיזי ממש (אולי עם מלאך ה') . האדם נדרש להאמין ולדרוש את ה' בהימצא למרות שאין בכוחו , ואלוי זה רצון הבורא להתגלות , לפחות לא לכל אחד, מכל מקם ה' הוא נסתר ומסתיר את עצמו אין לו גוף ולא דמות גוף.

המשל המפורסם שה' ברא את האדם בצלמו ונטע בו רוח חיים היא נשמתו שמחוברת ישירות אליו יתברך כמו שקרן האור מחוברת לשמש. וכשם שאי אפשר להסתכל ישירות על השמש כך נאמר על ה' לא יראני אדם וחי. אך גם נאמר שיוותי ה' לנגדי תמיד. והרי פשוט הדבר שכן כבודו מלא עולם והוא מחדש בכול יום מעשה בראשית . אחדותו היא האמת – שהכל הוא אחד ולכן כל דבר שנוגעים בו הוא חלק ממנו ואין מציאות שהיא לא הוא. השאלה היא איך מרגשים את ה' ? איך מתוודעים אליו יתברך? ואיפה מגלים את הא-ל ?

כדי להגיע למדרגה רוחנית לא די ברצון יש להיפתח לה' ע"י תשובה , ענוה , ריסון היצרים ה"בהמיים - גשמיים" ועבודה במסירות נפש למצוות, יש צורך בלימוד דרך האמצע שבין החסד לגבורה שהיא תפארת ורחמים.

כיצד מגלים את הא-ל ?

להרגיש את ה'
ישנם מצבים שבהם יש ניחוח מיוחד אי אפשר לתייג אותו אבל הוא נחרט בזיכרון ומשאיר אחריו טעם טוב . באירועים כמו ברית , בר מצווה וחתונה יש התעלות רוחנית אך גם בחיי היום יום בין אנשים שיחה, חיוך, מילה טובה או איזה עסק מצווה כלשהי לשמה כמו לימוד תורה , הנחת תפילין והדלקת נרות מפיקים עונג הן המשכה שלמידות מעולמות עליונים.

התבודדות בטבע ,במדבר ללא כל סימני ציביליזציה: ללא טלוויזיה. ללא קבלי חשמל, לא נראה שום בית או דרך בסביבה רק טבע , השקט רק הרוח נשמעת והנוף בראשיתי. האבנים , העצים והשיחים כולם מרגישים את אותה אחדות מקסימה.

כאשר אדם במצוקה ואין לו למי לפנות אז מתחזקת בו האמונה כי מבין הוא שרק ה' יכול להושיעו ולשלוח לו את הישועה שאותה הוא צריך בבית הרפואה הוא מתפלל כמו שצריך באמת להתפלל בלב נשבר עם דמעות , לא לאבד תיקווה אלה להתחזק ולהוסיף בקדושה, להיות מאושר, להודות ולברך על מה שיש וכאשר נרפא יודה. ההודאה היא על הנסתר והברכה על הגלוי הברכה מושכת שפע אך דווקא בנקודות השפל נבחנת האמונה בהשגחה הפרטית שכל מה שקורה זה בגלל שה' רוצה שכך יקרה וזה גורם נחת רוח בשמים שאדם מקבל על עצמו ייסורים באהבה.

לפום צערא אגרא – אין נותנים לאדם ניסיון שלו יוכל לעמוד בו לכן דע כי תוכל לו . חישוב השכר על המצווה לא רק על התוצאה שלה אלה גם לפי הצער שהיא גרמה לך להתעסק בה . זכור שאין ה' בא בטורניא עם בריותיו כי הוא יודע מהו מצבו של כל אחד שהרי הוא בראו ונתן בו את ייצרו. לכן למד תורה ותתגבר. הצדיקים אומרים שאין אני נבראתי אלה לשמש את קוני , להתענג על ה' כי נר ה' נשמת אדם להאיר ע"י המצוות בעולם ובכך ליצור לו דירה בעולמות התחתונים. נשמה שנפחת בי טהורה היא מקושרת ישירות אל ה' ללא חציצה מעצמותו, פנימיותי יתברך . דע כי לא בשמים היא לאמור מי יעלה לנו השמיימה ויקחנה כי המצווה הזאת בפיך ובלבבך לעשותה

איפה נמצאת הקדושה ? בבית המקדש, בתפילה באמירת קדיש וקדושה בחזרת השליח ציבור (קדוש, קדוש ,קדוש), בקידוש על היין בערב שבת (ושבתי בבית ה' לאורך ימים) ובטקס הקידושין.כדי להגיע לקדושה בטהרה יש לטבול במקווה.

בעולם החומרי כסף הוא שם המשחק אבל הכיסופים האמיתי של האדם הוא של הנשמה להתחבר עם יוצרה. אם כן איזהו העשיר השמח בחלקו ? את התורה לא צריך לשווק כי כמו שאומר הפסוק " תורה ציוה לנו משה מורשה קהילת יעקוב " התורה היא ניתנת בירושה לכל אחד אוטומטית ורק צריך לדעת מה עושים איך משתמשים ע"פ הכתוב בה. ככול שמגביהים לשמים ה' נמצא שם , יותר גבוה וככול שיורדים לשפל ו לשבירת הלב ה' נמצא קרוב יותר. פרסום הא-ל שהוא אחד ואין מלבדו ע"י אברהם ע"ה וכתיבת התורה ע"י משה מפי עליון הסימנים שמזכירים את התורה ואותו יתברך : ציצית, מזוזה ,תפילין , כתיבת ספר תורה ,יציאת מצרים וכ"ו .

קבלת עול מלכות שמים שיש משהו ולא אדם שנימצא מעלי ואני כפוף לו כמו שאומרים חנון ורחום ה' ארך אפיים ורב חסד עד שלבסוף יכירו וידעו כל יושבי תבל כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון. זהו חינוך לקבלת מרות והוא יסוד חשוב ביחסי עבודה ובסיס לכיבוד הורים. יש שחרור מהתפיסה שהאמצעים גורמים , נותנים מה שצריך אל הכל מאתו יתברך. יש לעובדו בכל לבבך נפשך ומאודך ואז מובטחת הישיבה על הארץ והצאצאים והצרכים הגשמים ארץ מלשון מרוצה ושם יתגלה ונעשה רצון ה'. אך השכר הוא לא העיקר אלא עצם העבודה היא העיקר ומעלתה גבוהה יותר מהקרבה של מלאכי השרת או מה שנמצא בגן עדן אליו כי כאן אפשר לקיים מצוות ממש- פירושו להתחבר לה' ולא רק ליהנות מזיו השכינה כמו הנשמות בגן עדן.

מסירות הנפש היא מצד הנשמה לקיום התורה והמצות גם ללא הרגשת יראה או אהבה . לימוד סובלנות , נשיאת הפכים וחיבור בין ניגודים : בעל ואישה , אל תאמין בעצמך עד יום מותך –אם אין אני לי מי לי , לא תעשה לך פסל... – ואח"כ נאמר פסל לך לוחות ... אין תחום שלא רמוז עליו באורייתא הפוך בה והפוך בה הכל בה.

משיח, משיח, משיח....
על דרך משל "באתי לגני אחותי כלה" , כך פתח הרבי את מאמרו הראשון כנשיא חב"ד כוונתו הייתה לומר שעכשיו זה הדור " שנמצאים אנחנו בעקבתא דמשיחא, בסיומא דעקבתא, והעבודה – לגמור המשכת השכינה, ולא רק שכינה כי-אם עיקר שכינה, ובתחתונים דווקא". כי כבר נראה הסוף של הגלות בקיבוץ גלויות ותהליכים בעולם אשר משתנה ומתעורר למציאות אחרת ממה שהיה בדורות הקודמים ולכן ליקטתי כמה טיפים .

איך להמשיך השכינה לתוך לבבות העם והעולם ? הגאולה הפרטית והגאולה הכללית שניהם יושלמו כאשר משיח בן דוד בא. מצד אחד על הפרטים לעשות עבודתם בקיום התורה והמצוות ולבקש שמשיח יבוא ואז הוא יבוא ויסיים את המלאכה ,יהיה למלך על ישראל ,יחזיר הסנהדרין לשפוט, ילחם מלחמות ה' והמצוות יתקיימו בשלמותן

טקס הנישואין
לכה דודי לקראת כלה: הוא סמל, בקשה ותיאור הקשר בין איש לאשתו בהקבלה לקשר שבין עם ישראל (הכלה) לקב"ה (דודי) היציאה מהמייצרים – יציאת מצרים (הרווקות) ההליכה אחרי ה' במדבר באופן של מסע(רצו- ההתקרבות עליה בעבודת ה' ) וחנייה (ושוב – קבלה מה') ההליכה במדבר קשה מאד מתואר ארץ צייה ועקרב כמו התלאות של שנות הנישואין הראשונות עד הכניסה לארץ ישראל שם נשב לבטח, הן תמצית המסע הרוחני שהאדם עובר במהלך חייו. מתן תורה היה מעמד הנישואין שחיבר את ה' לעם ישראל ע"י משה רבנו נלמדה הדרך לחבר בין הרוחניות לחומריות ע"י שמירת התורה הצליח עם ישראל להכניס את הקודש בחול .

קדוש פירושו מובדל . ה' הבדיל את עם ישראל משאר העמים הוא קידש אותו כמו שהשבת מקודשת לעומת ימי החול כך כאשר בעל מקדש את אישתו היא מיוחדת לו ואותה הבדיל לו משאר הנשים. ויש הרבה עניינים המוסברים בתורת החסידות על כך אך המסקנה הכללית היא שבכדי לצלוח את המדבר עלינו לעסוק במצוות אשר מחברות אותנו אם הא-ל ובהדרכת התורה שבכתב ובע"פ .

לדעת את ה'
לדוגמה כאשר צייר רוצה לצייר זר שושנים ההתבוננות בשושנה מגלה עוד ועוד פרטים. ככל שמתבוננים זמן רב יותר נוספים פרטים חדשים בצורה מדהימה ומפליאה כאשר ניגשים לציר הקושי הוא עצום כדי ליצור תמונה קרובה למציאות כך גם בעלה בודד אז מה יש להגיד על הטבע כולו כ"כ הרבה פרטים מסודרים בהרמוניה מכאן יש נביעה של הכרת הא-ל אין סוף ברוך הוא ניסתר ומסתיר הקרבה אליו תלויה בדבקות במצוות דגש על מצוות שבין אדם לחבריו, בן זוגו ואל המקום ככל שמעמיקים בלימוד כך נכספים לרעיונות ורבדים חדשים. הא-ל הוא לא אובייקט שאפשר לקלות אותו ע"י החושים הרגילים אפשר להאמין בו ובעזרת החכמה להבין ולדעת שהוא קיים . למרות שאין מחשבה תופסת בו כלל

הא-ל הוא מופשט
בציור המופשט לוקחים רעיון או אובייקט ומפשילים ממנו את צורת ההיכר שלו הוא יכול לקבל צורות גיאומטריות או א-סימטריות להתמזג ולהיפרד עד כי כל אחד רואה בו משהוא אחר. גם את ה' כל אחד טופס אחרת אבל ה' אותו אחד.

דוד מלך ישראל חי, חי וקים
דוד המלך ע"ה אמר מבשרי אחזה אלוקה כמו שהנשמה ממלאת את הגוף ואין הוא יכול בלעדיה כך ה' ממלא עולמות כמו שנשתלשל בספירות כחמה בינה דעת וכ"ו כך יש ספירות אלו באדם. כל אדם הוא עולם ומלואו. הוא אמר " אחת בקשתי מאת ה' לשבת בבית ה' ולבקר בהיכלו – מה שהיום בית הכנסת ובית המדרש.

חשבון אינטגרלי אלוקי
במתמטיקה יש מושג שנקרא אין סוף אך כל פעולה חשבונית שנעשה בו "תיבלע" בתוך האין סוף או שנקבל הודעת שגיאה כמו אין סוף כפול 0. כל מספר שיעלה בחזקת 0 יהיה תמיד אחד כי הוא כמו מחולק בעצמו ומהי חזקה מספר הפעמים שעל המספר לכפול את עצמו ומהו כפל ? מספר הפעמים שיש לחבר את עצמו אם כל המספרים הם מיצגים את היש ו אפס מיצג את האין הצרוף בניהם נותן אחד ע"י פעולת החזקה וזה מעניין אפילו רוחנית . על זאת נאמר בזוהר אתה הוא אחד ולא בחשבון.

אתם מסתדרים ?
ביחסים בין האדם לקב"ה יש רמות שונות כך מעיד על עצמו הקב"ה שאין אני והוא (בעל גאווה ) דרים יחדיו והרי מלא כל הארץ כבודו, כבודו מלא עולם כי אין אתר פנוי מניה רק מה ? הכלי – הגוף הגשמי לא מסוגל לקלוט את האור האלוקי – אור אין סוף - שיוצא מעצמותו יתברך. אור סובב , מקיף כל עולמות שניסתר ממידות רעות כגון: התאווה ,חמדה וקנאה גזל והונאה מיסוד המים. מיסוד העפר עצבות ועצלות . מיסוד הרוח לשון הרע ,שקר,ליצנות ורכילות. ומיסוד האש : גאווה ,כעס ,הקפדה שררה ושנאה.

לכל נברא יש בורא.
כדי לברוא עולם צמצם עצמו דרך ספירות ומידות עד שנדמה לנו כאן שאינו קים כלל ח"ו וכי העולם יכול להתקיים בלעדיו ? מחשב יפעל ללא חשמל ? אדם וחי ללא רוח ? צומח ללא שמש ואויר ? חייב שיהיה מי שמחייה .

דוגמה נוספת היא לכך שכל חפץ שנימצא מסביב יש מי שייצר אותו. כך נבין דבר מתוך דבר שגם את העולם היה מי שיצר ובטח שאין זה מקרה ( אותיות רק מה') כי אין פיצוץ יכול ליצור מערכת מורכבת ,מסודרת ונפלאה כמו העולם והיקום זה פשוט לא הגיוני.

להיות בטל לה'.
עניין נוסף בעבודת השם הוא הביטול הלא זה ברור שאם רוצים להכניס משהוא פנימה חייבים לפנות מקום הביטול מוביל לענווה (על מי נאמר שהיה עניו מכל אדם ?) שמאפשרת הקשבה וקבלת הזולת שהוא בעצם גם הוכחה לה" כי בצלם אלוקים ברא אותו וכל נשמת יהודי הוא חלק אלוקה ממעל ממש, ככתוב בתניא . אם נתבונן במי שאמר והיה עולם לא נראהו ולא נשמעו עד כדי כך הוא בענווה.ה' מלך גאות לבש- הגאווה היא הלבושים של ה' והמצוות הם לבושי האדם וכי נאה לקחת למלך את הלבושים ?

איך הדבר פועל ?
כאשר עוסקים במצווה למשל קריאת שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד ומתבוננים בעיניים עצומות בכך שהכל הוא אחד אז תפיסת המציאות מקבלת כיון שונה, מפרוד לאיחוד. ואין לשאר את ההשפעה שמצווה בודדת יכולה לחולל בעולמות העליונים כמו שהצל כאן זז כמה ס"מ השמש זזה כמה מאות ק"מ. אם נתבונן לחקור ע"פ המדע סבורים שהכל בנוי ממולקולות שמורכבות מאטומים שרובם הוא חלל המפריד בין הפרוטון לאלקטרון ולנויטרון אז למעשה אין כאן כלום . בעתיד עוד יסתבר שהם מורכבים מאותו חלק המסודר באופנים שונים כך שהכל חד הוא.

רק תפילה אשא.
אנו מתפללים לה' שיבוא ויתגלה ויגשים משאלת ליבנו לטובה בינתיים נזכך את עצמנו עוד קצת בעבודת הזיכוכים (כמו שכותשים זיתים להפקת שמן) המכאיבה כדי להוציא מתוק ממר. אומרים שהעולם הזה הוא בעצם הגן עדן והגהנום והכל תלוי בנו מה נעשה בו. ככתוב עולם חסד יבנה.ירושלים הבנויה . שיבנה בית המקדש במהרה בימינו ותן חלקינו בתורתך אמן. התורה משולה למים חיים גם היא מחייה. מים יורדים ממקום גבוה לנמוך, התורה נתנה מהשמים להר סיני ומגיעה למקומות הנמוכים ביותר, לכל אחד.

זה תלוי בזוית .
השקפת העולם של כל אחד היא דרך העיניים שלו כדי לקבל תמונת מצב כוללת אמיתית צריך "לצאת מעצמך" לתת יותר ממה שרגילים בד"כ לעלות בקודש וכיוניו: תפיסה רחבה : מלמטה למעלה מהאדם לא-ל בתפילות ומצוות שבין אדם למקום. מלמעלה למטה השפעת הטוב והמטיב על האדם בין בגלגול זה ובין בגלגול אחר בין בעולם הזה ובין לעולם הבא . את חשבונותיו של הקב"ה אין יודעים. לאורך ולרוחב : בין אדם לחברו ובקיצור ואהבת לרעך כמוך רבי עקיבא אומר זה .... והנקודה הפנימית בין אדם לעצמו מה ה' בוחן כליות ולב אף אתה צריך לתת לעצמך דין וחשבון. העניין הוא ללכת בקו ישר אל המטרה הגלובלית שלך ולא לתת לנסיבות צדדיות להפריע ולהסית מדרך הישר .שנאמר המתחיל במצווה אומרים לו גמור.

תמיד יש תיקווה.
אדם פגם ,אדם קלקל איך יתקן ? מה עושים ?
הרמב"ם מפרט את שלבי התשובה וידוי, חרטה , קבלה שלא לחזור על אותה עבירה בעתיד. ניתן גם להוסיף במצוות עשה כמו לימוד תורה , צדקה, חסד , זיכוי הרבים ולקבל החלטות טובות להמשך...ישראל עושים תשובה מיד נגאלים. ועוד על עניין הנתינה שהוא המשכה של אור השכינה שיעשה באופן של בלי גבול כאשר מרגיש האדם שזה כואב לו לתת ואין הכוונה שירד מכל נכסיו אלה ידאג קודם לו ולמשפחתו ולקרוביו למחסורם ובריאותם ולאחר מכן לרחוקים אך יזכור שכל ישראל ערבים זה לזה וה' נותן לאחד יותר ולאחר פחות כדי שיעשו צדק בניהם ואין בכך רק עניין של חסד. חובה להפריש מעשר שזה חלקו של ה' ורצוי אפילו חומש 20 % מהשכר ע"פ התורה מובטח למי שיעשה כך שיתעשר איך ומתי זה ה' מחליט. P>> בעצם עניין התשובה לשוב לעצמך ולה' לסלוח ולחזור להיות בשמחה ואהבת ה'. אבל אהבה שלימה היא כאשר יש גם יראה כי בשם האהבה האדם עושה כביכול רק מה שטוב לו וכי הוא יודע מה באמת טוב לו? היאה מראה שהוא יכול להתגבר על יצרו ולעשות דברים למען מי שהוא לא הוא . P>> אדרבה גדולה מעלתם של החוזרים בתשובה שהופכים ברגע משנוי לאהוב מרחוק לקרוב ויש בידם פנינים נדירים למלחמה ביצר הרע שכן הם הכירו את מוצביו ויודעים שאין טעם לחזור אליהם למרות כל הפיתויים שיעברו. וזהו יתרון האור שבא מן החושך מתוך הגלות נר בלילה מאיר יותר משהו בצהרים. מדרגת החושך שנעלת מן האור כי הוא נסתר והאור גלוי – ישת חושך סתרו. ואין אדם יאמר אחטא ואשוב שכן אין מסיעים בידו ( אבל הוא יכול להתאמץ על כך ואולי יצליח)

כמה מילות ברכה.
טוב לברך ברוכים אתם לה' אלוהיכם . מברכים על המזון, על הריח ,האש, הים כמעט לכל דבר יש ברכה . בתפילה מגיעים למאה ברכות : ברכות השחר , ברכות התורה , ברכת כוהנים . מה מחזיק ברכה ? נאמר שהשלום הוא כלי לברכה . ומה מקור הברכה ? היא השבת אשר מראש מקדם נסוכה ובזכות מי נתברך ? בזכות האישה והילדים ככתוב בגמרא מצוי בלא אישה מצוי בלא ברכה. P>> כל חידוש תורה צריך שיתבסס על הנאמר עד כה כמו לבנה נוספת בבניין. אחרי 3000 שנות של תורה, דרש, רמז וסוד ? מה צופנים הקטעים הלבנים שבין האותיות השחורות . לאיזה רמה של דקדוקי הלכות אפשר להוסיף סיגים ? האקטואליה של התורה לא מפסיקה וניתן להיעזר ב בחיי היום יום חדשות ביום ובלילה .לדוגמה על הפסוק ה' נותן שכר טוב ליראי ה' רמז באות ט ' שהחלל בתוכה דומה לעובר קטן ובאמת הילדים הם האושר הכי גדול והם גם המשכיותו. ובאות א' שמורכבת מ י' עליונה ותחתונה רמז לקשר בין עולמות בחלקים הלבנים מבחין בצורת פרופיל של כף יד נותנת ומקבלת מלמעלה למטה דבר דומה יש באות ש' שהיא קבלת שפע עליון –פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון. האות צ' על קטעיה הלבנים פתוחה למעלה ולצדדים אך לא למטה כמו הצדיק שאין בו נגיעה מצד היצר הרע.

ע"פ הקבלה העולם נברא בדיבור (מאמרות) ספר (התורה) וסיפור(יציאת מצריים) האותיות הן המשך גשמית שע"י ה' מקיים את העולם האותיות מת מקצה העליון לספירות עליונות ומורידות בצורה כללית את השפע לעולמות התחתונים ומימין לשמאל על ציר הזמן מהעבר להווה ולעתיד .

כמו נשיא הדור.
השאיפה למקסימום : לקחת אחריות, לחשוב שכל העולם תלוי בך במעשה הטוב שתעשה תציל נפש אחר ותכריע את כל העולם לכף זכות תתפלל על כל ישראל כי באמת כולם חשובים כמוך.
שנה טובה יותם יהונתן.

מתוך "פתח אליהו... כתר עליון הוא כתר מלכות ועליה נאמר מגיד מראשית אחרית והוא ראש של תפילין מבפנים הוא שם מה הוא אורח אצילות והוא משקה אילן לזרועות ענפיו כמים שמשקים האילן ומרבים אותו מימיו.

מדוע נקשרה מצוות התפילין עם עולם האצילות ?
שהרי כל מצווה מקשרת בין העולם הזה ל קב"ה אך המיוחד בתפילין הוא :
א החומרים מהם עשויים התפילין
ב דרך הנחת התפילין
ג אופן הכנת התפילין
ד התוכן שנכתוב בהם
ה המשמעות של הנחת התפילין

לפני שנבאר סעיפים אלו עלינו להבין מהוא בעצם עולם האצילות ?

הסתכל קודשה בריך הוא באורייתא וברא עלמא (זוהר) אך הייתה בעיה : איך לברוא יש מאין ? איך לצמצם אור אין סוף לעולם עם גבול ? נמלך ה' עם נשמות הצדיקים והן הביעו את הסכמתם לבריאה והביעו נכונות אף לרדת לעולם העשייה ולנסות לתקנו.

כדי שיהיה ניתן להעביר חיות מהאלקות לעולם מבלי שכלי הקיבול יתנפץ צמצם את האור שמגיע מעצמותו יתברך בכוח הספירות שבהן ניתן לספור את המידות ולמדוד העולם, מלשון העלם שה' מעלים עצמו כביכול, הראשון הוא עולם האצילות שבו נבראו הספירות יש מאין והן חכמה בינה דעת וכו. בעולם זה יש רק טוב וטוהר נקי האור האלוקי יורד דרך הספירות בעולם זה שנאצל מה' לעולם הבריאה ומשם לעולם היצירה ומשם לעולם העשייה שהוא עולמנו.

בעולם האצילות יש אור אין סוף ואין סוף עולמות כי מאיר שם אור הקו אז לא יכולים להיות נבראים. אור הקו הוא אור פנימי לאומת האור המקיף שסובב כל העולמות בהקבלה למצוות ולאין סוף דקדוקי הלכות. כדי שהמלך ימלוך הוא צריך עם שימליך אותו אם יש רק אותו אחד אז הוא הכל רק לאחר יצירת מציאות של פירוד כביכול ניתן לנבראים להכיר את בוראם ולהמליכו וסוף מעשה במחשבה תחילה . ירידת אור הקו מתלבש בנשמה נעוץ תחילתו בסופו כי הוא חוזר לה' אחרי שעבר את המסלול של העולמות, את אצילות דרך ספירת מלכות לאדם ומהאדם חזרה לה' מעניין שדווקא הדרגה הנמוכה בעולם העשייה שם הכל יש מיש יש ליסוד הנמוך ביתר – העפר יכולת הגבוה ביותר להצמיח יש מאין: הזרע נרקב וצומח צמח מאין בעזרת המים (משולה התורה למים חיים) גדלים הענפים .

א
ועכשיו נחזור לחומרים מהם עושים תפילין : זוג רצועות עור ובית מעור וקלף מעור רצוי של בהמה טהורה , כשרה ועל הקלף נכתב בדיו שחורה "קריאת שמע". הנה חומרים גשמיים ביותר שמקשרים אם הנעלה ביותר איך הדבר קורה? יש כלל שככול שהחכמה גבוהה יותר היא יכולה להגיע נמוך יותר כך שהכל יבינוה .

הסמליות שברצועות כפעולת המלאכים בחזון יחזקאל רצו ושוב האור אין סוף נמשך דרך ארבעת העולמות כמו שיש 4 בתים בתפלה של ראש , לעפר היסוד הנמוך בעולם הזה עולה לצומח נאכל ע"י הבהמה , ממנה מיוצרים התפילין ומונח על ראש האדם ובעזרת התפילה מוחזר לה' שמספר המדרש שכמו שכתוב על תפילין שלנו "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד" ואצלו כתוב "מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ" . על התפילין להיות מושלמות בכתב ובבית וברצועות שלא יתקלף הצבע או ייפגם הבית א ותקרע הרצועה וכל ההחמרות שנהוגות בכתיבת סת"ם כל אות ואות מילה ומילה במקומה ובצורתה. כך יאה וכך נאה לעולם האצילות...

דיו זו יכולה להיכתב באין סוף צירופים וליצור צורות שונות זו מזו כך שאין שתיים זהות היא גם יכולה להימחק ולהעלם במגע עם מים והיא חיבת להיות שחורה.

הצבע השחור שמזכיר לילה, חושך ושקט רומז לאין שבעולם האצילות נוצר יש מאית וחכמה מאין תמצה. לפני שנדלק האור שנאמר ישת חושך סתרו (תהילים) לפני הבריאה היה חושך ואז נבראו המאורות כך לפני הנחת התפילין מתעטפים בטלית ומברכים ...הוד והדר לבשת עוטה אור כשלמה נטה שמים כיריעה... מה יקר חסדך ה' ובני אדם בצל כנפיך יחסיון. ירוון מדשן ביתך ונחל עדניך תשקם. כי עמך מקור חיים , באורך נראה אור. משוך חסדיך ליודעך וצדקתך לישרי לב. אסור להניח תפילין בלילה שמע יירדם וישיח דעתו מהם. בתקופות הקדומות היו נוהגים לבוש את התפילין כל היום ולצאת אתם למלחמה.

צורת התפילין מרובעות צורה של שלמות המזכירה את המזבח שעליו מעלים קורבנות שמקרבים לה' וקטורת ריח ניחוח לה'. מזכיר את הארון מקום לוחות הברית את הסוכה ואת בית המקדש מקום השכינה.

ב
תהליך הנחת התפילין מלווה בקדושה וטהרה ויש הרבה הלכות שמורות על שמירת התפילין והגוף בנקיות גשמית – ייטול ידיו ולא יפיח ורוחנית – מחשבות קדושות וטהורות. מקום התפילין על היד כנגד הלב ועל הראש כנגד המוחין (חב"ד). שם השם רמוז התפילין ש' בראש ד' בקשר הרצועה שמאחורי הראש וי' בקשר של תפילין של יד , כנגד הלב, יחד נוצר השם שדי . וישעבד להקב"ה הנשמה שהיא במוח והתאוות ומחשבות ליבו לעבודתו ויזכור אותו וימעיט בהנאותיו.

מיקום ההנחה של תפלה של ראש על הראש במקום שבו הגלגלת רופסת אצל תינוק, בחיבור השיער והמצח, במרכז לפנים. המשכת המוחין שיערות רומזים למצוות שהם העשייה והמוח רומז לתורה שהיא החכמה האלוקית . שבע הכריכות של רצועת העור על היד רומזת ל 7 הספירות נצח, הוד, יסוד, תפארת, מלכות וכו. זהו שאמר דוד המלך ע"ה...מהעולם ועד עולם. לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד, כי כל בשמים ובארץ לך ה' הממלכה המתנשא לכל ראש. התפילין נקראים פאר והם תפארת לאדם כמו תכשיט כמו שכתוב בברכות השחר " ה' נשמה שנתת בי טהורה היא, אתה בראת, אתה יצרת, אתה נפחת בי ואתה משמרה בקרבי"... רמז לעולמות טהורה – אצילות , בראת – בריאה , יצרת – יצירה , נפחת – עשייה. ואח"כ ברוך אתה ה' ... עוטר ישראל בתפארה.

ועוד אמר בתהילים "אתה סתר לי מצר תצרני רני פלט סובבני סלה " על דרך התפילה השמירה מעם ה' הנסתר סובב עלמין ."מן המצר קראתיך ה' ענני במרחב ה'". רמזים על צמצום ה' דרך העולמות.

אסור לדבר בין קשירה של יד לראש לאות ולזיכרון צריך לזכור ולא להשיח דעתו מהן. אסור שתהיה חציצה כל שהיא בין הגוף לתפילין שהמעבר של אנרגיה יהיה חלק וללא הפרעות. אם נפלו התפילין צריך להתענות. יש לבדוק את התפילין אחת לשנה בחודש אלול (מתוך קיצור שולחן ערוך).

ג
ההכנה דורשת כוונה וטהרה מיוחדת למצווה זו ויש דקדוקים רבים בכתיבת סת"ם ובעיבוד העור והכנתו . הכוונה בעשייה והמחשבה צריכה להיות ללא רבב כמו בעולם האצילות . יש לטבול במקווה וליטול ידיים לפני הכתיבה.

התפילין הם אות – "וקשרתם לאות על ידיך" כמו ברית המילה, השבת והחגים. צריך שיהיו שני אותות תמיד ולכן מניחם כל יום ואין מניחים תפילין בשבתות וחגים.

האותיות שנכתבות על גבי הקלף הם ועם טעה הסופר גרם לפסילת התפילין ויש סכנה שיכשיל את המתפלל בברכה לבטלה , לא קיים מצוות תפילין וגוזל הרבים.

במסכת עירובין דף י"ג אמר ר' ישמעאל "בני הוי זהיר במלאכתך שמלאכתך מלאכת שמים היא שמא אתה מחסר אות אחת או מיתר אות אחת נמצא מחריב את כל העולם כולו. שנאמר "ארור העושה מלאכת שמים רמייה".

הדיו צריך שיהיה אפשר למוחקה במים למדים מפרשת סוטה שם ה' מוכן שימחה שמו למען שלום בית. ויש מקרים מסוימים שעם טעה הסופר בכתיבת האות לפני שכתב אחריה אות נוספת הוא ראשי לגרור, למחוקה אותה מעניין השימוש שבו נעזרים הסופרים בתינוק שיודע צורת האותיות אך אינו יודע עדיין פרוש המילים כדי לקבוע אם יש ספק בצורת אות מסוימת והוא פוסק עם היא כשרה או פסולה.

ד
הסתכל הקב"ה בתורה וברא את העולם מכאן שהתורה קדמה ליצירת העולם והכל כתוב מראש ומונח בראש מבראשית . משולה מצוות תפילין כנגד כל התורה כולה שנאמר "למען תהיה תורת ה' בפיך". ארבעת הפרשיות שבתפילין : שמע (דברים ו'), והיה אם שמע(דברים יא')... ציצית (במדבר ט"ו)... קדש לי(שמות י"ג)...
הן מרמזות על עיקרי התורה : יש בהן יחוד ה' כלומר שה' נמצא בכל מקום והכל זה הוא . בקריאת "שמע ישראל ה'... מכונים שזעיר אנפין של אצילות לוקח עתה שלושה מוחין שהם חוכמה בינה דעת לפי סדר שלושת שמות ה' בקריאה ובמילה אחד נשלם הפרצוף .

במילה אחד רמוז ה' באות א ' היא אלופו של עולם ח' היא הארץ ושבעת העולמות ובאות ד' הם ארבעת כיוני רוחות שמים : מזרח, מערב, צפון ודרום. יש לציין שיש אין סוף לכוונות בקריאה ואלו המופיעים ב"פרי עץ חיים" הם על "קצה המזלג" מגודל יחוד ה'. עם המייחדים בכל יום פעמים שמך וקוראים באהבה "שמע"... בקריאת "שמע" יש רמ"ח תיבות כמניין האברים בגוף האדם (תנחומא קדושים) . אמר הקב"ה אם שמורת את שלי קריאת שמע כתיקונה ,שמור תיבתה אף אני אשמור שלך ,ותמשך רפואה, אור זיו וחיות לאבריך (זהר פ' ויקרא) . תניא בברייתא סומכוס אומר כל המאריך בקריאתו ב"אחד" שבסוף הפסוק כדי לכוון בה מאריכין לו ימיו ושנותיו. פירש רב אחה בר יעקב הדין להאריך באות ד' ובקריאה "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" יש ציון להמלכת ה' בעולם.

עוד בפרשיה מדובר על יציאת מיצרים זכר לנסים ולנפלאות שהוציאנו ביד חזקה ובזרוע נטויה ולו יתברך הכוח לעשות בעליונים ובתחתונים כרצונו (שולחן ערוך). אהבת ה' –"ואהבת את ה' אלוקיך", קבלת עול מלכות שמים –שמעביר ידיו על עיניו בזמן הקריאה , זיכרון לעשות המצוות, השכר על קיומן – "ונתתי גשמיכם"... "ועשיתם את כל מצוותי והייתם קדושים לה'" , לספר דברים אלו לדורות הבאים ושהיו אתך בכל זמן ומקום.

והעונש " הישמרו לכם פן יפתה לבבכם, וסרתם ועבדתם אלוקים אחרים והשתחוויתם להם .וחרה אף ה' בכם, ועצר את השמים ולא יהיה מטר, והאדמה לא תיתן יבולה, ואבדתם מהרה מעל הארץ הטובה , אשר ה' נותן לכם."

התורה ה' ועם ישראל הם אחד (זוהר). הציצית מזכירה לאדם את תרי"ג המצוות שניראה לעין חוטיה, פתיל התכלת והקשרים .
צ' = 90 י' = 10 ת' = 400 סה"כ = 600 נוסיף 8 חוטים ו 5 קשרים שמרכיבים את הציצית יצא 613 היינו תרי"ג.

הרמב"ם במשנה תורה פותח במצווה הראשונה שהיא להאמין בה' והוא הסיבה והמפעיל לכל מביא ממסכת מכות דף כ"ג "תורה ציוה לנו משה היינו תרי"א מצוות ועוד שתי מצוות שמעו בני ישראל מפי הגבורה במעמד הר סיני והן : " אנוכי ה' אלוקיך ולא יהיה לך ה' אחרים" סה"כ תרי"ג.

במסכת ברכות דף י"ב וי"ג מדובר על הכוונות בפרשת ציצית שנקבע ע"י משה רבנו ובה חמישה דברים : מצוות ציצית - "ועשו להם ציצית"
יציאת מצרים – "אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לה'"...
עול מצוות - ככתוב "וראיתם וזכרתם אותו" – ה'
הרהור עבירה- "ולא תתורו אחרי עינכם"
הרהור עבודה זרה- ..."אחרי לבבכם אשר אתם זונים אחריהם".

ומוסיפה הגמרא "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך " ימי חייך העולם הזה ,"כל ימי חייך " להביא לימות המשיח.

"על לבבך" מכאן למדים שצריך כוונה "ושמתם את דברי אלה" מכאן למדים שצריך שימת לב

בפרשית קדש לי נאמר לפדות פטר רחם באדם ובבהמה זכר לכך שה' חס על בחורי ישראל במצרים במכת בכורות ועל מעשה העגל פודים את הבן הבכור של איש ישראל במטבעות הכסף מצוות פדיון הבן והשתתפות בסעודה שקולה כנגד 84 ימי צום שנזכור שילדינו אינם רק שלנו כי אם הופקדו לנו ע"ע ה' ותן דעתך שלו תקלקל אותם כמו שציו ה' את אדם לעבוד ולשמור את גן-העדן – העולם.

ה
משמעות המצווה היא חיבור בין עולמות, האדם וה'. משפע מצוות תפילין ימשך עלי להיות לי חיים ארוכים שפע וקודש ומחשבות קדושות בלי הרהור חטא עוון כלל ולא יפת ולא יתגרה בנו היצר הרע לעבוד ה' בכל הלב...(מתוך סידור רינת ישראל)שנאמר לא תתור אחרי לבבכם ואחרי עינכם. מצווה תכ"א ספר דברים פרשת ואתחנן "וקשרתם לאת על ידיך והיו לטוטפות בין עינך ".. רש"י מפרש בשם רב עקיבא אלו תפילין של ראש הבנויות מארבע בתים והוא נהג לסדרן ע"פ הסדר שבו היו מופיעות בתורה.

(סנהדרין ד). מוסיף בספר החינוך שעיקרי הפרשיות מיסודות היהדות המונחים על לוח הלב והראש אחדות ה',חידוש התהוות העולם והשגת הא-ל בתחתונים נזכה לחיי עד. במצוות מזוזה שאחריה גם מובטחת שמירה על הבית והחיים ככתוב בפרשיית והיה עם שמע " וכתבתם על מזוזות ביתך ומה כתיב אחר כך למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה" .... אומר האדמו"ר הזקן שאומנם התפילין מונחות על הראש אך הכוונה היא שהם יהיו בראש כלומר במחשבה תמיד . על הפסוק ויראו כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך אלו תפילין של ראש.

פרפראות (בגימטרייה)
אצילות = 537 : אל דעות ה', אני ה' מקדשו, בפי כל נשמה, יושב על כסא כבודו, ללמד זכות, בלב רגש, בהרגשה טובה, שכר טוב.

תפילין = 580 : אחיזה במציאות, גשמי ברכה, דיקנה קדישא , הוא צולל בים המחשבה, הצילה נפשי, ונותן חיים , ומקור ברוך, טובים השניים מן האחד, יאמינו בה' ובמשה עבדו, כחזון העתיד, כי אתה ה' מחסי, לא יכבה נרו לעולם ועד, למצוה אחת, מדת הענווה, מודה אני לפניך מלך חי וקיים.

אצילות + תפילין = 1117 =10 = 1 השם אחד
ובגימטרייה : אז תבין יראת ה'. בראש צורים אראנו. גבול שמת בל יעבור, הגומל לחיבים טובות שגמלני כל טוב, הללויה הללו את שם ה' הללו עבדי ה', השב שכינתך, ככל אשר צויתיך, להיותך עם קדוש לה' א-להיך, משפילי לראות, עושי צדקה בכל עת, רצון אבינו שבשמים, שלא תהא צרה ויגון, שקוי לעצמותיהם.

ולסיום אביא את דברי האשלג - בעל הסולם : קיום תנועות ופעולות כמו הנחת תפילין מאפשרים את השגת הבורא בעולם האצילות ואף למעלה ממנו.

אותיות התפילין מרמזות :
ת = כוללת את כל האותיות בתוכה כמו שעולם האצילות כולל את כל העולמות בתוכו.
פ = מרמזת בצורתה על אור מקיף כל עלמין.
יי = שני יודין הנם שני יהודים אשר מדברים בניהם דברי תורה בגובה העיניים אזי ה' בניהם .
ל – מושכת הארה מלמעלה למעלה
ן = מבטאת המשכה מלמעלה עד למטה למטה
(מתוך ראש מילין)

להניח תפילין זה ללבוש את המצווה בסיפור של תמר ויהודה בבראשית פרשת וישב "הכר נא למי החותמת (סופי תיבות תירא- את ה' ותודה) והפתילים והמטה האלה..." אונקלוס מתרגם עזקתה - טבעות חותמות . פתילות חז"ל מסבירים אותיות תפילין. בגמרא מסכת סוטה י מוסבר איך בדרך התנהגותה הצנועה של תמר ומחילה על כבודו של יהודה שהודה וקידש שם שמים בפרהסיה "צדקה ממני " והציל בכך נפש מישראל . מעניין יש בסיפור זוג התפילין ואחר כך נאמר שנולדו לתמר תאומים . זכינו שיצאו ממנה נביאים ומלכים שניצלו מכבשן האש . בע"ה מלך המשיח בן דויד נצר ליהודה שהוא יהיה ראש לבני ישראל, ימלוך על העולם כולו ויבנה בית המקדש במהרה בימנו אמן ואמן.

חג סוכות שמח ט"ו תשרי התש"ע