הצבעים החמים נותנים הרגשה של קרוב האובייקט,קופצים לחזית ואילו הקרים יוצרים הרגשה של ריחוק כך נראה האופק בד"כ בצבעים קרירים יותר.
ישנם שלושה צבעי יסוד : צהוב ,אדום וכחול מהם ניתן להרכיב את כל יתר הצבעים ע"י ערבוב . צבעים משלימים או מנוגדים הם צמד צבעים,
כאשר הם מופיעים ביחד הם מגבירים את האור ביצירה אך גם מוסיפים מתח. עם נסתכל על משטח צבע מסוים זמן מה ואח"כ נסתכל על משטח לבן נראה את צבעו המשלים
כתוצאה של המבנה של העין ודרך פעולתה כמו כן עם נערבב שני צבעי יסוד נקבל את המשלים של הצבע השלישי.
סגול וצהוב ,אדום וירוק. ,כחול וכתום. הדרך לגשר בניהם בצורה הרמונית היא דרך מעבר הדרגתי בגווני צבעי בנויים לפי הקשת.

אצל כל אדם מעוררים הצבעים רגשות שונים וישנם תכונות רבות לכול צבע והשפעתיו. לכל אחד יש צבעים החביבים עליו
השילוב של הצבע הצורה והקומפוזיציה הם שיוצרים את הרושם הכללי.
הרגש מצבע מסוים נובע בין היתר מאסוציאציה של מה שהצבע מזכיר בחיי היום יום. הטבע מספק שילובי צבעים בצורה מושלמת כחול השמים והמים ירוק הצמחייה וחום האדמה שלל צבעי הפרות הירקות ובעלי החיים.
לכול צבע עור יש צבע דומה של אדמה.
בזמן הציור וההתבוננות רצוי לנצל גם את שאר החושים השמיעה למשל כמו שלכל צבע יש אורך גל שנקלט בעין כך גם לכל צליל יש אורך גל מקצב ורגש.
אפשר לציר מוזיקה בצורה מופשטת או לצלילי מוסיקה או הטבע ולהכניס מהן לתמונה.
לצבע מסוים יש צליל מסוים או כלי נגינה ,כתב על כך קנדינסקי .
כך גם למגע יש חשיבות במיוחד כדי להבין את המרקם שממנו עשוי האובייקט .
כך אתה נהפך להיות ממש הציור עצמו .
לריח יש השפעה על האווירה שבה מצויר הציור. ויש ציורים שמגרים את בלוטת הטעם בכך שהם מתארים אוכל טעים בצורה מעוררת תאבון.

כאשר רוצים לצייר בצורה ריאליסטית חייבים לשים לב לשתי רמות .ברמת הפרט יש להתבונן וממש לשנן ולעבד במוח את הפרט המצויר ולנסות להעבירו כמו שהוא לדף .כאן חשוב לרכוש ניסיון ע"י אימון , חזרה של ציור הפרט המסוים ולנסות להבין את מבנהו המרקם וכו. כך העין עוברת מספר פעמים מהפרט לדף וחזרה ומצירים רק מה שרואים

. ברמה הכללית יש לחבר את הציור למקשה אחת לנסות ליצור רצף הגיוני בין החזית לרקע. מבחינת הצבעים יש למצה תוך ערבוב או דילול הצבעים את הגוון הקרוב לפרט המצויר
. יש המצירים שיכבה ראשונה כהה ועליה שכבות בהירות כך מתקבלת הצללה טבעית יותר.
כמוכן אם מצירים קודם את האובייקט שבחזית ואח"כ את הרקע תהיה בעיה למלוותו בין החלקים הקטנים (למשל עלים של עץ)באובייקט אשר דרכם נשקף הנוף או הרקע לכן עדיף להתחיל דווקא מהרקע לחזית.
לצבעים כמו אנשים יש תכונות שונות והם בנויים ממשפחות מבט על הקשת מראה איך אפשר לגשר בינהם בצורה הרמונית.

. גם באוסטרליה נמצאו ציורים עתיקים שמצירים באותה דרך האבריגנים שבה צירו אבותיהם.
בין ביתר ציורי חיות קנגורו ודג הברמונדי ,באוסטרליה ידעו כבר בעבר הרחוק איך לחולל את הקסם ולרגש לרתק ולקחת את הצופה לחוויה שתנתקו מהמציאות זאת עיי פולחן טקסי שבו שולבו הציור והנגינה יחדיו הציור על גוף האדם עם הסמלים ועל כל הנגינה כמו הדיג"רידו סוג של ריקוד המציג סיפור שעובר מדור לדור מספק חוויה מיסטית ממש כמו בסרט.
אם כן הציורים בעת העתיקה ייעודו בעיקר למטרות טקסיות מאגיות אולי הוא ברובו נטורליסטי אדם מופיע בצורה סמלית בקווים בודדים.
יכול להיות שכבר אז היה הצורך להנציח ולשמר תרבות זו או אחרת כפי שנראה בהמשך .
ציורים התמקדו גם במיתולוגיה , אלים סיפורים מתקופת המקרא והנצרות.

תקופת מצרים, מזרח הקדום
אומנות אפריקאית,ביוון העתיקה,ברומא העתיקה,הלנסטית , ביזנטית
אומנות הגותית, רנסנס, בארוק
פוסט-אימפרסיוניזם, אימפרסיוניזם,ניאו-קלסיציזם ורומנטיקה
דאדא,מופשט ,קוביזם ,אקספרסיוניזם,אומנות פוביזם
סוריאליזם,אקספרסיוניזם מופשט, פיגורטיבית, הפופ ארט, מינימליזם

המימוש העצמי הוא שיא שבו מיישם האמן את ידעתיו ומוציאם אל הפועל בעזרת ניסיונו וחזונו הוא מביא לעולם יצירה מקורית חדשה אשר מכילה מסר או דעה או משהו המאפיין את האמן משהו ייחודי ישנם דרכים שונות להגשים את היצירה : לציר דברים אהובים שמוצאים חן למשל זריחה ,שקיעה נוף הרים , ים וכו.
לשלבם ברעיון נוסף הקשור בעצמיותך :למשל מראה אדם או אנשים בפעולה כלשהי או בע"ח ,רגש כלשהו כאן יש קשר לצבעים שבוחרים ולקומפוזיציה וכן הלאה.
אחת הדרכים המהנות היא חיבור לתת מודע בדרך זו מסתמכים על אינטואיציה וחופש יצירתי הרעיון הוא לתת ליד , למכחול לטייל על בד ללא חשיבה כלל.
סביר מאוד שמה שיתקבל יזכיר משהו מהמציאות בחלקו, אפשר לפתח זאת עיי גוונים לנסות לשמור על הרמוניה לכן בשלב מסוים חייבים להפעיל שוב את המוח להשלמת התמונה כי אחרת יתקבל כאוס בלתי ברור.
הניסיון שנצבר מההתנסויות בציור ריאליסטי עוזר לסיימו במתכונת חדשה כך שאפשר לפרוץ את גבולות הדמיון ולדבר בשפה שהכל מכירים .

מאוד עוזר לשמוע מוזיקה מרגיע תוך כדי היצירה לדאוג שלא יפריעו ולא לשתות אלכוהול או לעשן זה אולי נותן הרגשה טובה אבל לו ממש עוזר ליצירה.
כדי לבצע את המשימה בזריזות לא בחיפזון ולא למרוח אותה כמו שמזדרזים למצוות .
כאשר מצירים בצבעי שמן להשתדל להכין הכל מראש : צבעים מכחולים מדלל שמן לוח וכו .
צובעים שיכבה ראשונה היא רטובה לזמן רב לפעמים שבועה עד שהיא יבשה זהו יתרון שכן ניתן למזג גוונים בצורה הרמונית על הבד אך יש להכיר היטב את תכונות החיבור בין 2 צבעים שונים.
יש להיזהר לא למרוח בטעות צבע לשים שלט : זהירות צבע טרי כי יש נטייה לאנשים להעביר את אצבעותיהם על הבד.
משך הזמן לא קבועה ולעיטים נמשך כמה ימים במהלך הזמן יורדת ההתלהבות או שמרגישים שהתהליך מוצע אך את ההחלטה מתי התמונה הושלמה האמן מחליט בעצמו.
זכור אם קשה זה אומר שאנו בדרך הנכונה אפשר לעשות הפסקה להתאוורר,לטייל בטבע לעבוד בגינה, לאסוף כוחות לעשות מדיטציה, יוגה, ריצה, אופנים, שחיה או מה שבא לנוח לישון לאכול ולהמשיך ,זכור גוף בריא בנפש בריאה הקול קשור הכל אחד.
גם כאשר רוצים לטפס על פסגת הר גבוה נראה הדבר כבלתי אפשרי אם מסתכלים על כל ההר העצום, אך אם מסתכלים רק על המטר הקרוב ומצליחים לעבור אותו השגנו מטרה קטנה והצלחה זו מחזקת ומקדמת לקראת כיבוש הפסגה כולה. גם מסע של אלף מיל מתחיל בצעד אחד.
ובכן לסיכום בשלב הראשון מתגבש הרעיון בשלב השני הוא מעובד ומיושם על הניר ובשלב השלישי

מצוייר על הבד חשוב לסיים את המלאכה אז אפשר להתפנות ליצירה הבאה מה לעשות ביצירה לתת למכור להשאיר זה נתון להחלטת האמן.
עם הזמן מתגלה סגנונו האישי של האמן המייחד את יצירתו ,הדבר בא לידי ביטוי במגוון דרכים : הצבעים השולטים הנושאים שאותם בחר לציר הדרך שבה הוא מציר פרט מסוים שחוזר על עצמו וכו.
הדף יקבל כל מה שיצויר על עליו אך האם יצליח האמן להעביר את תחושותיו דרך הבד לצופה כך שיתפרש נכונה זו אחת מאמות המידה להצלחת הציור ניתן לשלב בין טקסט תמונה פיסול מוזיקה וצילום סגנונות ציור שונים לקבלת תוצאה ייחודית.
אפשר גם לצייר בזוג או צוות כך שכל אחד תורם את חלקו תוך התחשבות באחר וכבוד הדדי.