אומנות במזרח הקדום 3500 - 800 לפנה"ס
ממלכת אשור ובבל על קירות ארמונותיהם תוארו בצורה חדשותית
מלחמותיהם כאשר רק האויב נראה הרוג מתוך חשש למשמעויות של אמונות טפלות
אם יראו כנפגעים באותם הקרבות.
רוב הממצאים הם של פסלים או שיטוט באבן הניר או הבד ששימש לציור נהרס כך גם העץ
בארצות אם אקלים טרופי או גשום .
בארצות ערב יש דגש מיוחד על העיטור המתוחכם בציורים ועל המבנים- ערבסקה.
האומנות בסין, יפן והודו
המקדשים בהודו שימשו ומשמשים
כמוקד עליה לרגל מצוירים על קירותיהם מעללי השליט איך צד את האריות
וסיפורי אלים ברהמה שיווה פרבטי וגאנש
הקבר המרשים הטאג' מאהל והפגודות הבודהיסטיות.
בסין ויפן פותחה טכניקת הציור ,רישום במכחול והוא נהפך לכלי הכתיבה העיקרי
הכתב בנוי מ 8 תגים
X אלכסונים + ישרים היוצרים
החומה הסינית היא המבנה הארוך בעולם.
אומנות הזן מביאה את האמן להתעמקות בטבע וע"י מדיטציה ושאלות זן.
הציור מיוחד ביופי פשטותו חינו ,אצילותו, דמיון וקירבה לחיים שמשאירות רושם כללי ברור.
כלי החרסינה העדינים עוטרו בציורי מכחול אופניים לתרבות המזרח שימוש בכחול על רקע לבן
אמני סין העדיפו את הקווים המתעגלים הם קיבלו מקום של כבוד בקרב עמם על
יכולתם להגות בענייני הרוח ,לרכז את תשומת הלב לעניין אחד, להפוך בו, ולהתבונן בו מכל הזוויות.
כך אימנו במזרח את המוח – הנפש בשעה שבמערב –
יוון התמקדו יותר בפיתוח תרבות הגוף האולימפיאדה וענפי הספורט.
החומרים אשר שימשו במזרח הם נייר אורז ,משי צבע
הדובדבן וכחול נוסף כתב בציידי הציור כמו במצריים .
התלמיד לאחר שהגה באובייקט הר,עץ ,מים רבות לפני שציירו למדו
התלמידים טכניקה ספציפית לאותו אובייקט ממאמן ידוע
,מאסטר,וממשו אותה בעבודתם. היו מקבלים את ההשראה
מהטבע ומצירים בבית המלאכה או בביתם מהזיכרון.
באומנות הסינית מתגלה סוד הצמצום
,הגבלה למספר קטן של מוטיבים החלוקה אינה סימטרית
אך הקסם בפשטות והטבעיות כך שהצורות שומרות על
איזון ותנועה והציור לעולם אינו משעמם.
להלן כמה משפטי חכמה סינית לעידוד מצב הרוח
מוטב להדליק נר , מלהמשיך ולקונן על החושך.
ריחם של פרחים מבויתים אינו נעים כריחם של פרחי הבר,
אבל פרחי בר לא פורחים לאורך זמן.
אם ברצונך להרחיב את שדות האושר שלך,
אתה חייב לישר את אדמת לבך.
עשיית כסף היא כמו חפירה בעזרת מחט ;
בזבוז כסף הוא כמו מים הנספגים בחול.
אם ברצונך לזכות בכבוד ואהבה מילדיך,
התנהג כך תחילה להריך.
פגישה עם חבר טוב בארץ רחוקה,
היא כמו גשם לאחר בצורת.
הזמן כמו חץ מרגע שנעלם שוב לא יחזור.
אם אין לך מה לומר אל תגיד.
הזהב אינו שווה הרבה ,לאושר ושלווה אין מחיר.
כסף לא יכול לקנות דברים שאינם למחירה.
אומנות אפריקאית
האומנות האפריקאית ידועה בגילופי העץ המסכות והפסלים עם הראש המוגדל עמודי הטוטם
צביעה בצבעי אדמה חום אדום צהוב כחול ושחור
רוב היצירות נתקלו עם הזמן אך מיומנות
האמנים האפריקאים נשתמרה בדייקנות לימינו.
לתוכן
אומנות אמריקאית קדומה
תרבות האינקה,מקדשיה בלב הג'ונגל, והאינדיאנים.
פסלי הראש אבל הענקיים בפרו.
האומנות ביוון העתיקה ובאיים ההגאים.
התרבות המצרית השפיע על התרבות ההגאית של תקופת הברונזה ועל האומנות היוונית.
התרבות המינואית על פי הציורי פרסקו שנמצאו על קירות המבנים
עסקה בנושאי הספורט ,הים ,טבע ,בעלי חים :פר ,תיאור תהליך קפיצה מעל קרניו,ודולפינים שוחים בים
צוירו בצורה ריאליסטית אך אם חבישות מאגית .
נכונה חשיבות לאדם לפי איקונין , צלמיות, ומסיכה מזהב שנעשית בדמותו.
הצבעים השולטים הם גווני החום -צהבהב, הכחול והתכלת .
שליטתם במדע הגיאומטריה והמתמטיקה
באה לידי ביטוי ביכולת ההנדסית המורכבת אשר נראית במבנים המרשימים
העמודים קושטו בפסלים בעלי איכויות ריאליסטיות שהיו קרובות מאוד לפרופורציות האמיתיות
האומנות ברומא העתיקה
הושפעה מהאומנות היונית וסממניה.
איכות השיש למשל באיטליה היה ברמה גבוהה
מביון לכן נשתמרו הפסלים טוב יותר.
הציור האטורסקי .470 לפנה"ס
מראה דוגמה להבעת רגשות שמחה בתהלוכה חגיגית.
ועצב ,של נשים מכוננות, בהלוויה.
האומנות ההלניסטית 320 - 350 לפנה"ס
יש השפעה מן המזרח יצירת אומנות לשם אומנות :
יותר דגש על הטבע ופחות על ציורים בנושאי דת.
האמנים התחילו לעטר
קירות של בתים בציורים מן הטבע ,ולא רק ארמונות ,
הם התענינו גם ביצירת הרגשת החלל
האומנות הביזנטית 313 לספירה.
זוהי תקופת מעבר שבה נדרשו האמנים להקפיד על ציור לפי כללי העבר -
נוסח יוון
אך הם פתחו את הציור לגדלים מרשימים שנתנו הוד בכנסיות. היה אז
נפוץ השימוש באבני פסיפס :
תיאורים מההווי הנוצרי וגם קטעים מהתנ"ך
אומנות ימי הבנים
בלטה האומנות הנוצרית שהנציחה את ישו
וקדושיה ניתן לראות זאת באיורים הקלטים מהמאה 7 - 8 לספירה .
אנו רואים עיטורים של אותיות
XP
המבטאות את שמו בגוונים אדומים, חומים ,צהובים
וירוקים הודות לעבודתם המסורה של הנזירים באירלנד
מודגש שם השילוש הקדוש.
כך גם בספרד שימוש בצבעים עזים נוכחות דרמטית בממדים קטנים.
אריגה אנגלית לדוגמה : שטיח באיה מציג
ניצחון חיילים
על סוסים והאויב הרוג לדגליהם , למעלה חיות מקשטות.
איורים צרפתים מיסאל ספר טקסטואלי
, דתי , כנסייתי , מקושט ומכיל איורים.
בימי הביניים נשמר האיזון בין הצבעים המנוגדים ע"י
גווני ביניים שיצרו הדרגתיות בין המתח של הניגודים..
תקופת החושך 500 -1000 אין סגנון ברור , ייחודי שמיזג
את עמי צפון אירופה, אל הצטיינו במלאכת גילוף בעץ.
ומתכת: דמויות של דרקונים
ועופות אשר היו על סיפון האוניות נגד רוחות ושדים.
הציור הרומנסקי :חוזר לסגנון הטבע,כמו בתקופה הרומית
.יש בו רוגע ורמת ריאליזם גבוהה
יש כבוד לאל, הוא שוקד במלאכת היצירה
אומנות הגותית 1290 - 1510
מאמצע ימי הביניים ותחילת ימי האבירות, השגשוג עד הרנסנס.
מאפיינים: אדריכלות חדשה של קתדרלות .
ונטורליזם בציור: תיאור של חיי היום יום הפשוטים .
הציור שהביא לצופה
את החוויה הדתית ניחן בטוהר ורוחניות רבת רושם
ביצירות ישנם חידושים: פרספקטיבה, דיוק, ריאליזם, אלגנטיות ועידון.
מוקד היצירה היה באיטליה . מתפתח ציור
הפרסקו על קירות הכנסייה אנשים ומלאכים עטורי הילה
לבושי בגדים כאשר יש טיפול בציור הבד :כפליו והמרקם שלו.
מאוחר יותר התפשט הסגנון הגותי לצרפת וכבש את אירופה.
מאפיין נוסף לסגנון זה הוא הרקע המוזהב
ומתן ביטוי לרגשות לא עצורים : בכי כדבר טבעי ומקובל.
שמים דגש גם על הקומפוזיציה כך שהיא נותנת אפקטים לתמונה מבחינת
הרושם שרוצה הצייר להראות :דרמתיות,לאן לשים לב ועניין.
יש גם ציורים המותחים ביקורת על התנהגות האנושות.
אמנים בני התקופה: צימבואה, דוציו, גוטו, סימונה מרטיני,
דיפטיך וילטון, רוברט קמפין, מאוויניון פייטה, יאן ואן יאק, רוחירון דר ויידן
, הירונימוס בוש, מתיאס גרונוולד
לתוכן
אומנות הרנסנס 1420 - 1600
תקופה זו הביא אתה פריחה אומנותית מדעית ותרבותית כמעט
. בכל התחומים
מהפכה בתפישת העולם ציור בני אנוש
חיים ונושמים בכנות בעולם ארצי עם אור, צל ,אוויר ומרחב.
בא לידי ביטוי הידע שנצבר בתחומי האנטומיה בוטניקה וגיאולוגיה
הטבע כמקור להשראה והערצת היופי לדרגת מושלמות.
ככלל התמונות יותר עשירות ביופיין
וצבעוניותם , מורכבות הנושאים והקומפוזיציה.
הרנסנס פיתח שפע של סגנונות ושאב השראתו מהסגנונות שקדמו לו.
הלידה מחדש , הרנסנס, ממנה צמח ההומניזם אשר נתן
מקום חשוב לאדם ואנושיותו ביצירה .
נוצר סגנון הקלסיציזם ,
המנייריזם ,סגנונן שהשאיר בציורו שאלות לא פתורות ,מצבים שמשתמעים בכמה אופנים ,
תנוחות חושניות ודמויות ערום
ושילוב מעניין בין דמיון למציאות .
את הציורים בנושאי דת צוירו לרוב
על לוחות עץ ואילו את ציורי החול על בד קנבס
שהיה זול יותר ופחות עמיד.
היצירות עצמן מספרות סיפור :אחד של המעורה שהן מתארות ושני
שהוא הנופח שמוסיף האמן ליצירה.
בונציה הושם הדגש על הציוריות של התמונה : הצבעוניות וגווני האור.
המיוחדת העדינות השרתית לה.
ידוע גם כי התפתח מאוד טכניקת הרישום כאמצעי הכנה לציור וכן סינופיה
בשכבה הראשונה של הפרסקאות.
בפירנצה פיתח לאונרדו את טכניקת הטשטוש ,ספומאטו,
וע"י כך מיזג גוונים ויצר אשליה של עצם במרחק.
כמו כן שם לו למטרה להפוך את מישור התמונה מגוף שטוח לתבליט
שיוצא החוצה מאותו מישור.
מדהים לראות איך ציירו אמני התקופה
ובאיזה רמה גבוהה של דיוק ורגש פנים, שיער
לבוש ,גוף וטבע.
אמנים בני התקופה: מזאציו, פרא אנליקו, פיירו דלה פרנצסקה,
לאונרדו דה וינצי , סנדרו בוטיצלי ,רפאל, מיכלאנגלו,
קורגיו, טיציאן, טינטורטו אל גרקו
הרנסנס הצפוני מאזור גרמניה
הושפע מהסגנון הגותי
והריאליזם עסק גם בנושאי דת וגם בחיי היום יום
תוך מתיחת ביקורת על החברה
,המוסריות שלה והעברת מסרים דרך התמונה.
אמנים בני התקופה: אלברכט דירר,
יואכים פטיניר, לוקס קראנך, הנס הולביין,
פונטנבלו, פיטר בוריגל, ברתולומיאוס
אומנות הבארוק והרוקוקו 1600 - 1780
הריאליזם עולה מדרגה ומנסה להתחקות אחר המציאות.
תנוחות , סצנות ומצבים אנושיים.
תחושת חיים אמיתית , רגע שקפא,ממש קרוב לצילום.
אך יחד עם זאת משמעות המילה בארוק היא לא מהוקצע כי האנושי מתבטא באי השלמות שבו.
מקורו בספרד.
סגנון הרוקוקו תחילתו בצרפת ואיטליה הוא.
מבטא שלל אומנויות גם אדריכלות ומוסיקה
מאפייניו קלילות קישוטיות ואלגנטיות.
גם ציורי הטבע דומם התפתחו ותפסו את מקומם במאות הללו.
נראו גם ציורים שבהם יש מידה מסוימת של לעג של האמן לדת.
הבארוק מציג גם רגעים אנושיים, דילמות מוסריות ונוף חסר פגם.
שילוב של ציור דמויות אנושיות ריאליסטיות במצבים שקשורים באמונה הנוצרית.
.בהולנד נראה שגשוג אומנותי : בציורי הטבע דומם ,פריחה שהגיע לידי שלמות ביופייה.
זאנר ציורי החצר שתיאר את חיי היומיום .
למדו להיעזר במכשיר קמרה אובסקורה ללכידת התמונה ,
פותחה טכניקת ציור, אלה- פרימה ,ישירות על הבד ללא שכבת בסיס.
הקלאסיצזם ,שהיה זרם חשוב בצרפת הושפע מאיטליה : שולבו בו קומפוזיציות הנדסיות
,חן ורוחניות,שלווה ,אידיליה, יופי פסטוראלי של הטבע ותקשורת אילמת.
אמנים בני התקופה :קרוואגיו, רובנס, פוסן, ולאסקז, רמברנדט, ורמיר,
ואטו, קנלטו, הוגארת, קנלטו, טייפולו, פרגונאר, שרדן.
לתוכן
אומנות ניאו-קלסיציזם ורומנטיקה 1740 - 1850
בסגנון זה ניסו האמנים לחזור
לפשטות שאפיינה את האומנות היוונית והרומית
אך הניאו קלאסציזם איבד את יכולת ההתפתחות
כאשר נאחז בחבלי העבר וכך
למרות יופיו רצינותו , מוסריותו והאידיאות נסוג.
הזרם הרומנטי יצג גישה שונה ששאפה
למודרניות ופתיחות יצירתית
כדרך חיים . מאפייניה פראיות והעזה יצירתית.
תמונות שהביאו למרכז את החריג ופראות הטבע
, מוות זקנה והרגומנגד הנופים הרומנטים
שהאירו באור טבעי ללא אידאליזציה.
בציוריו של טרנר שימש האור מוטיב מרכזי.
. בספרד פיתח גויה סגנון מקורי שהשתנה והשאיר חותמו עם השנים
אמנים נוספים בני התקופה:
תומס גיינסבורו, גורג סטבס, גון סינגלטון, זק לואי דויד, גושוע ריינולדס
זאן אוגוסט, גון קונסטבל, אזן דלקרואה,
אומנות אימפרסיוניזם 1850 - 1900
היציאה מן הסטודיו אל החוץ מתוך כוונה לתפוס את הרגע האמיתי
יצרה סגנון חדש התופש את החיים כהוויתם.
לעומתם קמה באנגליה תנועה שנקראה
הפרה רפאליטים אשר פיתחו את סגנון הציור מתקופת הרנסנס של רפאל .
סגנון זה נתאפיין בזיקה טהורה לטבע יופיו וקסמו שימשו מוטיב עיקרי בתמונותיהם.
בצרפת מיזג קאמי בין הריאליזם לזרם הרומנטי
בתמונותיו נראית המציאות אמיתית ויחד עם זאת יש בה נוכחות פואטית.
צוירו חיי הכפר והכפריים
מאנה חידש בציוריו את הניגודיות שבין הצבעים מעברים חדים וקומפוזיציות חדשות
ישנה השפעה של הציורים,הדפסים היפאנים והצילום
גם דגה תרם את חלקו
להתפתחות הציות ברישומיו צבעיו וציורי העירום הלא מושלמים ,בכוונה,
מונה מרשים ביצירותיו הלא מלוטשות שבהן אור מיוחד ונטורליזם
למשל הייתה נראית סדרת ציורים של אותו מקום בשעות שונות ביממה.
לכן כדי ללכוד את הרגע באור
. המתאים נאלץ לוותר על הפרטים ולהשתמש במשיחות מכחול גסות יותר
אמנים נוספים בתקופה זו : רנואר,פיסארו, סלרהומרו איקינס
צירו בכול העולם את הנעשה והמתחדש
אומנות פוסט-אימפרסיוניזם 1886 - 1910
כך כונתה התקופה שאחרי האימפרסיוניסטים
כעת כבר הבינו שתיאור הטבע בצורה אובייקטיבית אינו
אפשרי שכן כאשר הצייר מטביע את חותמו האישי
ודרך עינו האינדבידואלית לא יתכן כי הטבע לא יקבל ממד שונה
הרי הציור מעובד מהעין למוח ליד ושוב החוצה אל הבד.
האמנים החלו לחקור את הפנימיות הסמליות של קו צבע וצורה
ולתפוס את העולם בצורה אומנותית שתרם נראתה.
כל אמן יצר בסיגנון ייחודי בפני עצמו:
זורז סרה פיתח סגנון ציור עיי נקודות קטנות אשר יחדיו מתקבלת תמונה שלמה : פוינטליזם.
וינסנט ואן גוך בצבעיו העזים בהירים וסגנונו האופני של משיחות מכחול ברורות ואחידות הזורמות על פני התמונה.
אדוארד ויאר ופייר בונאר מתנועת הנבי – הנביאים שמראה את היופי של האירועים הפשוטים.
פול סזאן: על המתח בין מציאות לאשליה.
פול גוגן שימוש בסמלים הימלטות מן המציאות הטבעי והרציונלי לעולם של רגש ופנימיות הלב והנפש
אדוארד מונק תיאר חוויות רגשיות ועצב ,צער לתוך הציור
יצר יופי מכאב בעזרת צבעים ועזים וסמליות.
גוסטב קלימט :אמן אוסטרי תיאר רגש באמצעות סמליות קישוטיות מלאכית ואקספרסיניזם
לתוכן
אומנות פוביזם 1900
בתנועה זו המוטיב העיקרי היה הצבע והיה כוח הרגש.
שהוא מוגזם לעיתים יותר ממה שנראה במציאות.
כמו כך ישנה השפעה מהאומנות השבטית האפריקאית.
ציירים שהשתייכו לקבוצה זו : מטיס, ולאמנק דרן, מרקה ורואו.
הציור שימש עבורם כלי ביטוי והתמודדות עם פחדים.
אנו רואים כיצד ניתן לחבר את הרקע לאובייקט בעזרת שימוש בצבעים דומים
בשניהם כך שהתמונה מטופלת כמכלול אחד.
השילוב הנכון של צבע וצורה יכול לעורר את הציור לחיים.
ראול דופי יצר בציוריו מן פיזור של הנאה ללא חשבון אך יחד עם זאת
מאורגנת
אומנות אקספרסיוניזם 1905
מקור התנועה בצפון אירופה וגרמניה
היא לקחה את הביטוי בצבעים למעמקי הרגש בגווניו הכחולים סגולים שחורים
כביטוי לעצבות ניקור וקרירות.
מהאמנים הבולטים : זורז ראו , ארנסט לודוויג, אמיל נולדה , מקס בקמן , אגון שילה, אוסקר קוקושקה
ומהגרים אקספרסיוניסטים:
חיים סוטין אשר השתמש בשכבות צבע עבות ,רוחו כאוטית ומיוסרת ומתפרצת
עד כי יצירתו נראית מופשטת.
אמיליו מודליאני: ביצירתו אלגנטיות עצלה חריגה כובשת שהושפעה מן הפיסול האפריקאי, נטה להאריך את דמויות ציוריו.
מארק שגאל: מיזג את עולם הפנטזיות שלו עם צבעיו
יש מוטיבים דתיים יהודיים משלב את החלומות הל והכוח של הנפש.
אומנות קוביזם 1907
מקימי התנועה הם פבלו פיקסו וזורז בראק,
הקוביזם יצר ראיה דו ממדית על העולם והדמויות בו קיבלו לעיתים
,איך נאמר זאת , מראה קוביתי, מצולע
התנועה גרמה למהפכה בכך , היא
פירקה את המראה החזותי אך השאירה להן חושניות ויופי.
פיקאסו עבר קמה תקופות בחייו,
ציוריו הושפעו מגאוניותו ועוררו גלים בעולם.
חואן גריס שציורו הקוביסטי נראה כגזירות נייר ,קולאז עליז בכמה מישורים
עידן המיכון : בתחילת המאה התפתחות התעשייה והערים תוארו
ע"י אמני הפוטוריזם שהחלה באיטליה
וכלל את :בוציוני, קארה, רוסולו וסווריני.
אורפיזם הוא מיזוג של הקוביזם , פוביזם ופורוטיזם ראה ציוריו של רובר דלוני.
אמני קוביזם נוספים:רוז'ה דה לה פראנאי, לואי מארקוסי, חואן גריס, אלבר גלאאיז,
ז'אן מצינגר, פרנאן לז'ה, רובר דלונה, אנרי לורנס,
קונסטאנטין בראנקוש, אמידיאו מודיליאני.
אומנות המופשט 1910
אומנות זו באה לתאר את האובייקט ללא הדימוי המוכר שלו
אלה איך הוא ניתפס ע"י החושים , רגש או אנרגיה.
בתהליך ההפשטה מסיר האמן את שכבות הממד
הפיזי עד כי לא ניתן לדעת
בוודאות מה היה האובייקט המצוייר המקורי.
תחילת ההפשטה היה בתנועת הפרש הכחול בגרמניה .
מייסדיה: פראנץ מארק ווסילי קנדינסקי
, מקורות השראתה היו בין היתר ציורי ילדים ואומנות פרימיטיבית,
ולהם הצטרפו אוגוסט מקה פאול קלה ובארק
תיאוסופיסטים הוא תורה שתרגומה חכמת האלוהים
טענתה כי מהות החפץ חשוב מתכונותיו
ע"י הציור רצו להמחיש
שהרוח חשוב מן החומר ולהביא להארה רוחנית דרך התמונה
ועוד דרש קנדינסקי על הקשר בין המוזיקה לצבע ,
.על ההרמוניה המשותפת ועוצמת הצליל וטונליות הגוון
פיתחו את ההפשטה קזמיר מלביץ ופיט מונדריאן
הפשטה טהורה : עניינה לחקור נושאים
אוניברסליים בעזרת הכוח הרגשי של הצבע והצורה
. סופרמטיזם הציור מוגבל למספר מצומצם של צבעים וצורות.
ודחיית הייצוג האובייקטיבי מה שזה לא יהיה.
ניאו פלסטציזם: דגל בבהירות ההפשטה החמרה ,של הקו והצורה , סימטרי וישר
ניתוק האומנות מהטבע והדגשת אידיאל ההרמוניה האוניברסלית.
שימוש בגוונים של שחור, לבן ואפור.
אומנות מטפיזית: יוצריה גורגיו דה קירקו ניסה להציג פרשנות
שונה על העולם באמצעות קומפוזיציות ייחודיות תוך שילוב של
מוטיבים מהעבר ומההווה אמן נוסף שיצר עמו היה קרלו קארה הם סימנו את
תחילתו של הסוריאליזם.
רצונם שחזונם יובן עיי מוטיבים מציאותיים אך אינו מוגבל על ידה.
לתוכן
תנועת הדאדא 1916
מייסדיה: הוגו בל , אמי הנינגס וטריסטן צארה
התמקדו באבסורד ובציוריהם יש הגזמה ברורה השם דאדא נבחר
באקראי מהמילון ומשמע בגרמנית סוס צעצוע.
עם הגעת התנועה לפריז היא בשרה על תחילת הסוריאליזם
התנועה כללה גם ספרות ואמנותית אמנים צעירים שקראו תגר
על האומנות הממסדית תוך שימוש ברעיונות לא
שיגרתים והגיוניים עד גבול השטות
אומנות סוריאליזם 1922
הסוריאליזם שילב בגדול בין המציאות לדמיון וע"י כך
ידע להעביר מסר או רגש
האמנים הבולטים חואן מירו ורנה מגריט הושפעו מציורי ילדים ,
חולי נפש וציירים חובבים אשר אומנותם הייתה טהורה ללא תביעות אצבע הממסד.
וסלוודור דאלי שיצירותיו ההזויות כמו נלקחו מתוך חלום.
העצמים בציור אינם נראים בצורתם הטבעית אך ע"פ הנוף ברור שהם שיכים
לעולמנו . אותה מידה של השקעה יש בריאליזם וגם בסוריאליזם
המציאות החדשה שנגלת מעוררת את הדמיון לפעמים מטרידה או מצחיקה אך יש בה
קסם של דבר חדש אשר טרם נראה כמותו
,חידה ומסתורין.
לפעמים לוקח מעט זמן להבין מה לא מציאותי בציור אך לאחר עיון ברור
שמציאות זו יכולה להתקיים רק על הבד ... ואולי לא רק.
ז'ן דיביפה יצר על פי ילדים וחולי נפש בציריו הגסים ,
, מחוספסים שם את הדגש דווקא על מה שאינו מקובל ונהוג
צירים נוספים : ג'ורג'יו מורנדי ואלברטו ג'קומטי.
גיורג'יו דה קירקו, קארלו קארה מרסל דישאן, מאריו סירוני, הנס ארפ ,מארסל יאנקו,
ג'ון מארין, מקס ארנסט, קורט שוויטרס, אנדרה מאסון, פול דלבו, וילפרדו לאם
ויקטור בראונר,רוברטו סבאסטיאן מאטה אכאורן.
השפל הכלכלי של שנות השלושים השפיע על הציור ותואר בארה"ב
ע"י אדוארד הופר,בציוריו, בניכור בדידות ודיכאון
גורגיה אוקיף פיתחה סגנון מודרני שהסתמך על תצלומים ופרחים
כיסוד לדימויים חושניים.
אומנות קונסטרוקטיביזם : היחסים המוחלטים
שתי תנועות באותו פרק זמן האחת פונה אל אידאל הבהירות, פורמליות
ודיוק והשניה לכיוון ההפוך לעירפול איפורמליות וירטואליות וזרימה מתמדת.
מאפיניה ניסויים בצבע וצורה.
לדוגמה נקודה עגולה יכולה להיות משמעותית כדמות אדם
מפגד של פינת משולש אל עיגול יוצר דרמה ומתח כמו בין אדם לאל .
לעומת הקוביזם שתירגם את הנראה לצורה
בשלב זה חקרו האמנים את עולם הרוח והושפעו מן המזרח ואפריקה.
מבין אמניה הבולטים :
אלקסי פון יאבלנסקי, פראנץ מרק,
תיאו ואן דוסברג, גריט ריטפלד, לאסלו מוהול נאג'י, נאום גאבו,
אנטואל פבזנר, יוזף אלברס, ויקטור פאסמור , בן ניקולסון
וכמובן מונדריאן ומלביץ'.
אומנות אקספרסיוניזם מופשט 1940 – 1950
תנועה שנוסדה
בארה"ב ו אופיינה ע"י מהפכנות וחירות הביטוי
לכן יצגה תפישה חדשה ביחס לאומנות
הנושאים שהעסיקו אותם היו טעונים
מבחינה מוסרית . ספק טרגיים ורציניים.
היצירות היו בד"כ גדולות ממדים
דגש על ייחודיות ,יכולת אלתור וספונטניות
ממייסדיה : גקסון פולוק
נקרא ציר פעולה :הוא צייר על
פני כל השטח כאשר הציור
מונח על הרצפה היה ניגש אליו מכל הכיוונים
גם נהג לציר בטפטוף
של צבע והושפע משבטי האנדיאנים
הוא צייר פעולה מלא
חיים והעין אינה יכולה לנוח בשום מקום בציור צירים נוספים : לי קסטנר - ציוריה
כיסו בפרץ לוהט של סימנים
בשאפתנות הרואית מארק רותקו
צייר משטחים אחידים בצבעים בודדים
ויצר חוויה ריגשת ע"י כך,
ארשיל גורקי שימוש בצבע ,
דימוים מופשטים וכתמי צבע
, ויליאם דה קונינגטיפל
בנושאיו בחרות פראית עם להט מופלא וקצת צעקני,
, קליפורד סטיל יצר ללא
קשר לעולם האמיתי
אלה יצר על וריציות וניסוי בצבע
יצירותיו טרנס דנטליות ועל טבעיות,
פרנץ קליין,
ברנט ניומן רוברט מת'רוול ופיליפ גסטון.
ואךיהם מצטרפים רשימה ארוכה שמכונה אמני הכורך הפנימי
ז'רז' רואו, פראנץ מארק, אוגוסט מאקה, לודוויג מיינדר,
וילי באומייסטר, ג'וארג' גרוס אגון שילה קונסטאנט פרמקה, רוטו דיקס,
מקס בקמן, אוסקר קוקושקה, וולאס, מרק טובי, יואיצ'י אינאה
,ז'אן פול ריופאל , פייר סולאז', אנרי מישו, אלפרד מאנסייה, ז'או באזאין,
ג'וזפה סאנטמאסו, ג'ון לווה, פרנץ קליין, גראהם סאטרלנד, ניקולה דה סטאל,
רוברטו קריפה, הנס הארטונג תיאדור ורנר, סרגיי פוליאקוף
,אנטוניו טאפיאס, קורניי, סם פראנסיס, ארנסט וילהלם, מארינו מאריני, בן שאן,
רופינו טאמאיו, אלן דייבי, ויליאם סקוט ,אסגר יורן, וילם דה רקונינג,
,אדוארדו פאולוצ'י, סטאנלי ויליאם הייטר, גיר ואן ולדה, אלברטו בירי,
זאן דוביפה, אלקופלי.
לתוכן
קולוריסטים אמריקאים
היו אלה צירי הכתמים אשר רצו לשחרר את המטפיסי
ולהפוך את הציור לחויות חדווה אופטית טהורה.
הלן פרנקנתלר
פיתחה את טכניקת ההכתמה
כאשר טבלה את הבד בצבע דליל כך שמר הבד על המרקם שלו,
והצבע הפך לחלק ממנו ציוריה
נעימים לעין חסרי משמעות אך בעלי עניין אינטלקטואלי.
מוריס לואיס הרבה לצייר בצבעי אקריל והיה מן הראשונים צייר
על פלסטיק ויצר פרישות הוא הזרים צבע כנחל על הבד
ריצרד דיבנקורן יצר פורמט משחרר עיי חלוקה של הציור למשטחים
ריבועיים ואלכסונים ומשחק עם
גווני הצבע במעבר עדין כך נדמה הדבר לחלל לא ברור
אומנות מינימליזם 1955
מתייחס לצמצום בדימוי החזותי , בצבעים ובמאמץ
נוצר סגנון אומנותי
. טהור שמוותר על התייחסות מקורית ומושפעת מגישה סובייקטיבית
קם כתחליף לפרץ הרגשנות של האקספרסיוניזם מופשט
אמני המינימליזם :
אד ריינהרדט
צייר בגוונים שחורים למשל ריבוע שחור
אך התבוננות מעמיקה מגלה שישנם רצועות אשר מחלקות את המושטת לצלב הדבר מעניק לציור משמעות
מיסטית אין סופית אומנות כאומנות על טוהרת הרוחניות.
וצמצום קיצוני של כל האמצעים
פרנק סטלה
עבד עם ממדים גדולים וצורות גיאומטריות שימוש שחור ,אלומניום ,בלבן וכסף
מעוצב מרמז על סדרי העולם
אגנס מרטין ודורותיאה רוקברן
כמו כן צירו מנימליזם בעלי אופי רוחני מדיטטיבי נעלה
אומנות הפופ ארט 1958
החזירה את האומנות לעולם החומרי המציאות היום יום
ממה שפופולרי. רעיונותיה נשאבו: מהטלוזיה, סרטים, קומיקס ומגזינים
ראשית באנגליה בשנות ה-50 והתפתחות
המשיכה לארצות הברית יצירות האומנות
מודרניות כאילו נעשו מפס יצור תעשייתי-מסחרי אך עדיין מורגשת מגע יד אדם
אנדי וורהול היה אחד מראשוני יוצרי אומנות זו , ביצירותיו
נבחנו נושאי תרבות הערצת המפורסמים, התהילה העידן
. המודרני ושימוש באמצעים החדשים כמו מכונת הדפוס
רוי ליכטנשטיין אשר שלהב נוסטלגיה וציורי קומיקס, ממד איקוני
מיצוי הכוח בצורות וצבעים פשוטים עם מסר של טוב ורע.
ג'ספר ג'ונס העביר רעיון או מושג מסובך לתמונה ויזואלית חקירת הרעיון הדתי
, מעבר חיים ומוות ,יחסים בין המינים
צירים נוספים: רוברט ראושנבררג- שימוש חריג בציור חפצים יומיומיים
יצירת מציאות תלת ממדית יוצאת מן הציור ממש החוצה
. ומעניק תחושה חזקה של מה שהוא רצה להביע,
דייוויד הוקנישימוש מדימויים פופולאריים מכתבי עט . תיאור חיי המותרות בצורה
נטורליסטית עירוב בין המובן והבלבול נוכחות נעלמת.
לתוכן
אומנות פיגורטיבית 1950 באירופה
באירופה המשיך דמות האדם להיות נושא מרכזי בציורים
אומנות ששיקפה חידתיות, סוד ומסתורין
משיכה אל הצד האפל ויצרים מינים
בין האמנים הבולטים : בלטוס , אשר מתמודד עם היגון באופן עקיף .
יוצר היררכיה בטבעיות וביצירותיו נראה יקום טרגי
.של שתיקה וייאוש ונעזר בסמליות שמקנים הפרטים לציור
פרנסיס ביקון אומנותו היא הצהרה על משמעות האדם בזמן המודרני
יגון מועקה אימה וחרדה רמזים סמליים צייר מהזיכרון בשיטות יצירה חדשניות כמו:
צביעה בעזרת בדים שונים ליצירת מרקמים שונים, כמו כן
בסמיכויות שונות של צבע
וניגוד דרמטי מריחה והתזה לצד משיכות מדויקות.
ליאון קוסוף
ציר שוב ושוב אותם מקומות ואנשים
פרנק אוארבך
ציר שוב ושוב שכבות צבע עד שנתעורר הציור לחיים
לוסיין פרויד
מיוחד בציורי גוף אדם
הביע את פגיעותו וצבעוניותו כאילו חשף את האמת שמתחת לעור
אנסלם קיפר נתן צורה ויזואליים לעניין החרטה בהקשר לשואה
ג'ורג' בזליץ צייר דמויות הפוכות
סיכום
לאורך ההסטוריה אנו
מבחינים בכמה מסלולים אשר בהם יצרו והם מצד אחד חדשנות
ומן הצד השני חזרה על סגנונות העבר שושילוב בין ישן לחדש
כך מתפתח הציור מתקופה לתקופה.
כעת במאה העשרים ואחת אנו כננסים הנישאים על
כתפי ענקים: יש בידנו
את היכולת לראות ,ללמוד
מכל התקופות ,כמעט, בצורה טובה ומגוון עשיר
של אמצעים: ציוד , כלים, מחשב
ומולטימדיה עומדים לרשותנו.
כך שנוצרו במאה האחרונה אפשרויות
יצירה חדשות שלו היו בעבר ויכולת הביטוי גדלה
אך קצב החיים המהיר מקשה על רכישת
המימנות שדרשה זמן וסבלנות שהיו יותר בשפע בעבר
כעת על האמן לבחור את הדרך שבה הוא
.רוצה להתבטא ומה הוא רוצה להנחיל לדורות הבאים
מתוך תולדות הציור המודרני :סיכום, כאשר אנו מתבוננים ביצירות מהזמן האחרון
בולט השוני, המגוון בינהם,
אולי במבט מהעתיד יבלוט יותר הדימיון:
חילופים בין מציאות לעל מציאות, בין דמות ומושג - רעיון.
צורות נמסות ומאבדות צורה והופחות מופשטות,
מעיצוב לחוסר עיצוב כאשר ההבחנה בין צורה לצורה נושאת משמעות
. האומנות נעה בין סוביקטיביות לאוביקטיביות האמן יעוצר מתוך עצמו למענו,ו,או למען החברה
האומנות היא תהליך של המרה והגשמה , יצירת דברים
בעלי קיום בלתי תלוי הציור מקבל חים משל עצמו ממש כמו כל חפץ אחר
לפעמים רוצה האמן שהרגש שליוה את תהליך היצירה יעבור אל הצופה
ולעיתים הצופה מגיב בצורה אינדבידואלית . הציור אינו מביע רגש
אלה מעורר רגש.
.העיסוק הוא גם בערכי היופי החיות והאסטטיקה
האמן מתנבא לגבי מה שמתרחש בחדרי ליבם של קהלו למרות הסיכון שיעורר בם ריגשי
טינה וזעם ולא לגבי עצמו לשם כך הקהילה צריכה אותו כדי להוציא אמת לאור
מדעות חדשה להזהיר להציע פיתרון
ולחזק ולשמח באופתימיות יצירתית
כי לשם מה באנו הנה? לעבוד את השם ולזכות את הציווילזציה
הבאה ביצירות מופת שיצקו קצת תוכן בחיים
בסופו של דבר יש להתבונן על האמנות של זמננו ללא תויות ולהנות מההרפתקה
